פגיעה באיברים סמוכים במהלך ניתוח

ההחלטה לעבור ניתוח היא אף פעם לא פשוטה, גם כשמדובר בהליך שגרתי. אנחנו סומכים על המנתח בעיניים עצומות, מפקידים בידיו את הגוף שלנו ומקווים לטוב. אבל מה קורה כשאתם מתעוררים מהרדמה ומגלים שהמציאות השתנתה? נזק בניתוח לאיבר בריא הוא תרחיש בלהות שאף אחד לא מכין אותנו אליו, והוא משאיר אותנו עם כאב פיזי, תסכול עצום ושאלות קשות לגבי העתיד. 

איך קורה שאיבר בריא נפגע בניתוח?

 כשאנחנו חושבים על ניתוח, אנחנו מדמיינים סביבה סטרילית, מבוקרת ומדויקת להפליא. בפועל, גוף האדם הוא מערכת צפופה ומורכבת, שבה איברים חיוניים, כלי דם ועצבים יושבים זה לצד זה בצפיפות רבה. המנתח נדרש לפלס דרך אל האיבר החולה, ולעיתים, הדרך הזו עוברת בקרבה מסוכנת לאיברים אחרים שהם בריאים לחלוטין. נזק בניתוח לאיבר בריא יכול להתרחש בשבריר שנייה של חוסר תשומת לב, תנועה לא מדויקת או זיהוי שגוי של האנטומיה.
חשוב להבין כי לא כל פגיעה באיבר סמוך היא בהכרח רשלנות, אך מקרים רבים שבהם נגרם נזק כזה היו יכולים להימנע בזהירות סבירה. 

טעות בזיהוי האנטומי

אחת הסיבות המרכזיות להתרחשות נזק בניתוח לאיבר בריא היא קושי בזיהוי המבנים האנטומיים. לעיתים, דלקת קשה, הידבקויות מניתוחים קודמים או שינויים מולדים במבנה האיברים הפנימיים מקשים על המנתח להבדיל בין הרקמה שצריך להסיר לבין איבר חיוני שנמצא לידה. עם זאת, מצופה מרופא סביר לנקוט במשנה זהירות במצבים כאלו, להשתמש באמצעי הדמיה במידת הצורך, ואם הוא אינו בטוח – לעצור ולבחון את המצב מחדש לפני ביצוע חיתוך בלתי הפיך.

שימוש לא זהיר במכשירים כירורגיים

הכלים שבהם משתמשים המנתחים – סכינים, מכשירי צריבה חשמליים (דיאתרמיה), לייזרים ומספריים כירורגיים – הם חדים ועוצמתיים. רשלנות רפואית עלולה להתרחש כאשר המנתח מפעיל כוח רב מדי, מחליק עם המכשיר או מפעיל צריבה במקום שבו המכשיר נוגע בטעות באיבר סמוך מבלי שהמנתח שם לב לכך. במקרים כאלו, הנזק עלול להתגלות רק ימים ספורים לאחר הניתוח, כאשר האיבר שנפגע (למשל המעי או שלפוחית השתן) מתחיל לדלוף ולגרום לזיהום קשה בבטן.  

?חשוב לדעת? במקרים של ניתוחים זעיר-פולשניים (לפרוסקופיה), המנתח רואה את שדה הניתוח דרך מצלמה על מסך. שדה הראייה מוגבל יותר מאשר בניתוח פתוח, ולכן הסיכון לפגיעה באיברים שנמצאים "מחוץ לפריים" של המצלמה הוא סיכון שעל הרופא לקחת בחשבון ולפעול בזהירות יתרה כדי למנוע אותו.

 

ההבדל הדק בין סיבוך ידוע מראש לרשלנות רפואית

 אחת הטענות הראשונות שתשמעו מהצוות הרפואי או מעורכי הדין של בית החולים לאחר שהתגלה נזק בניתוח לאיבר בריא, היא שמדובר ב"סיבוך ידוע ומוכר". זוהי טענת הגנה קלאסית. הם יאמרו לכם שבכל ניתוח יש סיכונים, ושחתמתם על טופס הסכמה. זה נכון שבכל ניתוח יש סיכונים סטטיסטיים, אבל זה לא נותן לרופא "כרטיס חופשי" לפגוע באיברים שלא קשורים לניתוח בגלל חוסר מיומנות. המבחן המשפטי הוא לא האם הסיבוך מוכר בספרות הרפואית, אלא האם במקרה הספציפי שלכם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל. אם הפגיעה נגרמה כי הרופא מיהר, כי הוא לא בדק היטב את האזור לפני החיתוך, או כי הוא בחר בטכניקה ניתוחית שאינה מתאימה למצבכם – ייתכן מאוד שיש כאן עילה לתביעה. הגבול בין מזל רע לבין התנהלות רשלנית עובר בשאלה האם ניתן היה למנוע את הנזק לו היו פועלים לפי הפרקטיקה המקובלת.

סוג הניתוח	הפגיעה באיבר הסמוך	מתי זה עשוי להיחשב רשלנות?
כריתת כיס מרה (לפרוסקופיה)	חיתוך או פגיעה בדרכי המרה הראשיות	כאשר המנתח לא זיהה נכון את האנטומיה וחתך את הצינור הראשי במקום את הצינור של הכיס, מבלי לבצע צילום תוך-ניתוחי כנדרש.
ניתוח קיסרי או כריתת רחם	חתך בשלפוחית השתן או בשופכנים	כאשר לא הופרדה השלפוחית כראוי מהרחם לפני החיתוך, או כשנעשתה תפירה רשלנית שחסמה את השופכן.
ניתוח גב / עמוד שדרה	פגיעה בשורשי עצב או בחוט השדרה	כאשר הברגים הוחדרו במיקום שגוי שפגע בעצב, ללא שימוש נכון באמצעי ניווט או הדמיה בזמן אמת.
ניתוח מעיים	פגיעה בכלי דם גדולים או באיברי מין	שימוש אגרסיבי במכשירי צריבה שגרם לנזק תרמי לרקמות שכנות בריאות לחלוטין.

סוגי ניתוחים נפוצים והסיכונים לאיברים סמוכים

 למרבה הצער, ישנם ניתוחים מסוימים שבהם השכיחות של נזק בניתוח לאיבר בריא גבוהה יותר מאחרים. הכרת הסיכונים האלו יכולה לעזור לכם להבין מה קרה לכם או ליקירכם. כאשר מנתח ניגש לאזור כמו האגן או הבטן העליונה, הוא עובד בתוך "שדה מוקשים" אנטומי. אנו רואים לא מעט מקרים המגיעים לבתי המשפט ועוסקים בדיוק בפגיעות האלו, שמשנות חיים של אנשים מן היישוב.

• ניתוחים גינקולוגיים (כריתת רחם, שחלות): האגן הנשי מכיל את מערכת הרבייה בצמוד מאוד למערכת השתן (שלפוחית ושופכנים) ולמערכת העיכול. פגיעה בשופכנים (הצינורות המובילים שתן מהכליות לשלפוחית) היא סיבוך קלאסי שלעיתים מאובחן באיחור רב.
• ניתוחי בקע (הרניה): בניתוחים לתיקון בקע מפשעתי, עוברים עצבים רגישים וכלי דם המזינים את האשכים. פגיעה בהם עלולה להוביל לכאב כרוני קשה ואף לאובדן אשך, מה שמהווה נזק בניתוח לאיבר בריא בצורה מובהקת.
• ניתוחי בטן ודרכי עיכול: בניתוחים אלו קיימת סכנה לפגיעה בטחול (איבר עדין מאוד ומדמם בקלות), בכבד או בלבלב, גם אם הניתוח היה מיועד בכלל לטיפול בקיבה או במעי הגס.
• ניתוחים אורתופדיים: החלפת מפרק ירך או ניתוחי ברכיים כרוכים בסיכון לפגיעה בעצבים פריפריים (כמו העצב הסיאטי), מה שעלול לגרום ל"צניחת כף רגל" או לשיתוק חלקי בגפה.

המשותף לכל המקרים הללו הוא העובדה שהאיבר שנפגע לא היה היעד של הניתוח, והמטופל נכנס לחדר הניתוח כשהאיבר הזה מתפקד ובריא לחלוטין.

האם הסבירו לכם על הסיכון הספציפי?

 סוגיית ההסכמה מדעת היא קריטית בתביעות העוסקות בפגיעה באיברים סמוכים. החוק בישראל מחייב את הרופא לא רק להחתים אתכם על טופס, אלא להסביר לכם בעל פה ובשפה מובנת את הסיכונים המשמעותיים בניתוח. אם עברתם ניתוח להסרת רחם, והרופא לא ציין בפניכם שיש סיכון לפגיעה בשלפוחית השתן – ייתכן שיש כאן עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם הניתוח עצמו בוצע ללא רבב טכני. הסכמה מדעת אינה חתימה טכנית על נייר עמוס באותיות קטנות דקה לפני הכניסה לחדר הניתוח, אלא תהליך של דיאלוג והבנה. במקרים רבים, מטופלים מעידים כי לו היו יודעים שהסיכון לפגיעה באיבר מסוים הוא ממשי, הם היו שוקלים את נחיצות הניתוח או בוחרים במנתח אחר. בתי המשפט בוחנים האם המידע שנמסר לכם כלל התייחסות לאפשרות של נזק בניתוח לאיבר בריא הרלוונטי לפרוצדורה שעברתם.
אם הרופא לא פירט את הסיכון הספציפי שהתממש בפועל, החתימה שלכם על טופס ההסכמה עשויה להיות חסרת תוקף משפטי בבית המשפט.

⚠️זהירות, מוקש!⚠️ לאחר גילוי הנזק, בתי החולים עשויים לנסות להחתים אתכם על מסמכים שונים או להציע "פיצוי מהיר" או טיפול מתקן בחינם, לעיתים תוך ויתור על תביעות עתידיות. אל תחתמו על שום מסמך ויתור ואל תגיעו להסכמות בעל פה לפני שהתייעצתם עם גורם מקצועי שמגן על האינטרס שלכם בלבד.

 

הוכחת הרשלנות והדרך לקבלת פיצוי

 הדרך להוכיח כי נזק בניתוח לאיבר בריא נגרם כתוצאה מרשלנות אינה פשוטה ודורשת מומחיות. לא מספיק להראות שיש נזק; עלינו להוכיח את הקשר הסיבתי בין פעולת הרופא לבין התוצאה העגומה. זהו תהליך שדורש איסוף מדוקדק של הראיות וניתוח מעמיק שלהן. נטל ההוכחה דורש מאיתנו להראות שההתנהלות חרגה מסטנדרט הרפואה הסביר.

1. איסוף התיק הרפואי המלא: השלב הראשון והקריטי ביותר הוא איסוף תיק רפואי מכל המוסדות בהם טופלתם. זה כולל את דוח הניתוח, דוח ההרדמה, דוחות סיעודיים וצילומי הדמיה (לפני ואחרי). לעיתים קרובות, הרמז לרשלנות מסתתר במשפט קטן שנכתב בגיליון הסיעודי או בהבדלים בין מה שנכתב בדוח הניתוח לבין המציאות.
2. פנייה לייעוץ משפטי: חשוב לפנות לעורך דין העוסק ספציפית בתחום הרשלנות הרפואית. מקרים של פגיעה באיברים סמוכים דורשים הבנה באנטומיה ובפרוטוקולים ניתוחיים. אנו נבחן האם המקרה מצדיק תביעה והאם הסיכון שהתממש היה סביר או לא.
3. קבלת חוות דעת רפואית: כדי לבסס את התביעה, נזדקק לחוות דעת רפואית ממומחה בתחום הכירורגיה הרלוונטי. המומחה ינתח את המהלך הניתוחי ויקבע האם המנתח פעל במיומנות הנדרשת. חוות דעת זו היא "הלב" של התביעה המשפטית.
4. הגשת התביעה וניהול מו"מ: לאחר גיבוש התיק, תוגש תביעה או יחל משא ומתן מול חברת הביטוח של בית החולים. מטרתנו היא להשיג פיצוי שיכסה את הנזקים, את הכאב והסבל, את אובדן ההשתכרות ואת ההוצאות הרפואיות העתידיות שלכם.

התהליך עשוי להיות ארוך, אך הוא הכרחי כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי והרפואי לאחר הפגיעה המיותרת שחוויתם.

התמודדות עם ההשלכות לטווח הארוך

 כאשר נגרם נזק בניתוח לאיבר בריא, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לכאב הפיזי הראשוני. מטופלים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם נכויות שלא היו קיימות קודם לכן. פגיעה במעי עלולה לחייב סטומה זמנית או קבועה, פגיעה בעצבים יכולה להוביל למוגבלות בתנועה שמחייבת שיקום ארוך, ופגיעה באיברי מין או שתן פוגעת באינטימיות ובאיכות החיים היומיומית בצורה קשה.
הפיצוי הכספי בתביעות אלו נועד להחזיר את המצב לקדמותו ככל הניתן, ולאפשר למטופל לקבל את הטיפול השיקומי הטוב ביותר ואת העזרה לה הוא זקוק.  מעבר להיבט הכלכלי, יש כאן עניין של צדק והכרה בסבל. הידיעה שמישהו לוקח אחריות על הטעות שנעשתה, ושנעשים צעדים כדי שמקרים דומים לא יישנו בעתיד, היא חלק חשוב בתהליך ההחלמה הנפשי של המטופל ומשפחתו. חשוב לזכור שאתם לא לבד במערכה הזו. המערכת הרפואית היא גדולה וחזקה, ולעיתים קרובות היא מנסה להתיש את המטופל הבודד. אבל כאשר פועלים בצורה נכונה, אוספים את הראיות ונעזרים באנשי המקצוע הנכונים, ניתן להגיע לתוצאות ולדאוג לזכויות שלכם. אם אתם מרגישים שמשהו לא תקין קרה בניתוח שלכם, הקשיבו לאינטואיציה שלכם ובדקו את הנושא לעומק. כאן באדווקסי, אני מבין שההתמודדות עם נזק רפואי היא אחת החוויות המטלטלות שאדם יכול לעבור. המטרה שלי היא לתת לך את הכלים להבין את המצב לאשורו ולפעול בחוכמה. אני מזמין אתכם לפנות לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, כדי שנוכל לבדוק יחד האם המקרה שלכם מצדיק תביעה וכיצד ניתן לסייע לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם.