התקף לב ששוחרר הביתה בטעות

התרחיש הזה הוא הסיוט של כל אדם שמגיע לחדר מיון או למרפאה עם תחושת מועקה בחזה: לאחר המתנה ארוכה ובדיקה שטחית, הרופא משחרר אתכם הביתה עם אבחנה של "צרבת", "חרדה" או "כאבי שרירים", אך בפועל הגוף שלכם נמצא בעיצומו של אירוע לבבי מסכן חיים.   

איך קורה שמשחררים אדם עם התקף לב הביתה?

זה נשמע כמעט בלתי נתפס במערכת בריאות מתקדמת כמו בישראל, אך המציאות בחדרי המיון ובמרפאות הקהילה מספרת סיפור אחר ומורכב. העומס הרב, השחיקה של הצוותים הרפואיים ולעיתים גם ביטחון עצמי מופרז של המאבחן, עלולים להוביל למצב מסוכן של אבחון שגוי של התקף לב. כאשר אדם מגיע עם תלונה על כאבים בחזה, המערכת הרפואית אמורה לפעול לפי פרוטוקול נוקשה ומהיר כדי לשלול אירוע לבבי חריף. הבעיה מתחילה כאשר התסמינים אינם "קלאסיים" או כאשר הרופא ננעל על קונספציה שגויה כבר ברגע הראשון.
הפער בין תלונת המטופל לבין הפרשנות הרפואית השגויה הוא המקום שבו מתרחש האסון, והוא זה שמהווה את הבסיס לרבות מהתביעות בתחום הרשלנות הרפואית.  חשוב להבין שלא כל שחרור שגוי נובע מרשלנות, אך כאשר הפרוטוקולים הרפואיים המקובלים אינם מיושמים, וכאשר לא מבוצעות הבדיקות הבסיסיות הנדרשות לשלילת אירוע לבבי, אנחנו נכנסים לטריטוריה משפטית שדורשת בדיקה מעמיקה. רופא סביר מצופה לא רק להקשיב לתלונות, אלא גם לבצע אינטגרציה של גורמי הסיכון של המטופל (כמו גיל, עישון, רקע משפחתי) יחד עם התמונה הקלינית, ולא לפטור את המטופל באבחנה קלה רק כי זה נראה סביר יותר סטטיסטית באותו הרגע.  

?חשוב לדעת? מכתב השחרור מחדר המיון הוא המסמך הקריטי ביותר שיש בידיכם. אם שוחררתם הביתה ואובחנתם מאוחר יותר עם התקף לב, שמרו את המסמך הזה מכל משמר - הוא הראיה לכך שהצוות הרפואי בזמן אמת לא זיהה את המצב, והכתוב בו יעיד אילו בדיקות בוצעו ואילו הוזנחו.

התסמינים השקטים: כשהגוף מאותת, אבל המערכת לא מקשיבה

אחת הסיבות הנפוצות ביותר למקרים של אבחון שגוי של התקף לב היא הסתמכות יתר על תסמינים קלאסיים כמו כאב חד בצד שמאל של החזה שמקרין ליד שמאל. הספרות הרפואית, וכיום גם המודעות הציבורית, מכירות בכך שהתקף לב יכול להופיע בתחפושות רבות ושונות. כאשר מטופל מתלונן על כאב ברום הבטן, בחילות, הזעה קרה או קוצר נשימה ללא כאב בחזה, רופאים פחות מנוסים עלולים לייחס זאת לבעיות גסטרואנטרולוגיות או לוירוס חולף.

נשים בסיכון גבוה לפספוס האבחנה

סטטיסטיקות ומחקרים מראים כי נשים נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לחוות אבחון מאוחר או שגוי של אירועי לב. אצל נשים, התסמינים נוטים להיות פחות דרמטיים וכוללים לעיתים עייפות קיצונית, כאבי גב עליון או תחושת מחנק כללית. סימנים להתקף לב אצל נשים מתפרשים לא פעם בטעות כהתקף חרדה, מה שמוביל לשחרור הביתה ללא טיפול מציל חיים. ההנחה המוקדמת והמסוכנת שנשים בגילאים מסוימים "מוגנות" מפני התקפי לב היא מיתוס שגבה קורבנות רבים.
נשים רבות מתארות תחושה שהרופאים לא לקחו את תלונותיהן ברצינות, וייחסו את הכאב הפיזי למצב נפשי או ללחץ, מה שהוביל לאובדן זמן יקר ולנזק בלתי הפיך לשריר הלב. 

"זה רק שריר תפוס"

טעות נפוצה נוספת היא ייחוס הכאבים לבעיות אורתופדיות. אם הכאב משתנה בתנועה או במישוש, רופאים מסוימים עלולים להסיק שמדובר בכאב שריר-שלד (Musculoskeletal) ולשלול מקור לבבי ללא ביצוע בדיקות מעמיקות. זוהי נקודה קריטית: גם אם יש רכיב של כאב שרירי, זה לא שולל בהכרח אירוע לבבי במקביל, ומבחן הרופא הסביר מחייב לשלול את הסכנה המיידית לחיים לפני שמתפנים לטפל בכאב גב.  

הבדיקות שחובה לבצע בחדר המיון (ואסור לוותר עליהן)

כדי למנוע מצב של שחרור שגוי, קיימת סדרת בדיקות שחייבת להתבצע לכל אדם שמגיע עם תלונה שיכולה להתפרש כאירוע לבבי. אי ביצוע של אחת מהבדיקות הללו, או פענוח שגוי שלהן, הוא פעמים רבות הבסיס לתביעה.

שם הבדיקה	מטרת הבדיקה	מתי עלולה להתרחש טעות?
אק"ג (ECG)	רישום הפעילות החשמלית של הלב לזיהוי אוטם חריף.	כאשר הפענוח אינו מדויק, או כאשר האוטם הוא מסוג (NSTEMI) שאינו מופיע תמיד בשינויים מובהקים באק"ג הראשוני.
בדיקת טרופונין	בדיקת דם המזהה חלבון המשתחרר לדם כאשר יש נזק לשריר הלב.	ביצוע בדיקה אחת בלבד ושחרור המטופל לפני קבלת תוצאה של בדיקה שנייה, הנדרשת כדי לראות אם יש דינמיקה (עלייה) ברמת החלבון.
אנמנזה (תשאול רפואי)	הבנת ההיסטוריה הרפואית וגורמי הסיכון.	התעלמות מגורמי סיכון כמו סוכרת, עישון או היסטוריה משפחתית, והתמקדות רק בסימפטום הנוכחי.
מבחן מאמץ / אקו לב	בדיקת תפקוד הלב במנוחה או תחת עומס.	הסתפקות בבדיקות תקינות בעבר, מבלי להבין שהמצב יכול להשתנות במהירות בטווח זמן קצר.

 

מתי הטעות הופכת לעילה לתביעה?

לא כל טעות באבחון היא רשלנות רפואית באופן אוטומטי, אך כאשר מדובר על אבחון שגוי של התקף לב, הסטנדרטים הם מחמירים מאוד. כדי לבסס תביעה, עלינו להוכיח שלושה יסודות מרכזיים הקשורים זה בזה באופן הדוק:

• התרשלות בטיפול הרפואי - עלינו להראות שהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול המקובל. למשל, אם לא בוצעה בדיקת טרופונין חוזרת למרות שהפרוטוקול מחייב זאת, או אם התעלמו משינויים עדינים באק"ג שהיו צריכים להדליק נורה אדומה.
• קיום נזק משמעותי - התביעה רלוונטית כאשר נגרם נזק גופני ממשי. במקרה של התקף לב, הנזק הוא לרוב צלקת בשריר הלב (נמק) שגורמת לירידה בתפקוד הלב, אי ספיקת לב, פגיעה בתוחלת החיים או פגיעה ביכולת ההשתכרות.
• קשר סיבתי - זהו הלב של התיק. עלינו להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית כי אילו האבחון היה מתבצע בזמן (ולא הייתם משוחררים הביתה בטעות), הנזק היה נמנע או קטן משמעותית.

הוכחת האלמנטים הללו דורשת ניתוח מדוקדק של התיק הרפואי והשוואה בין המצב הרפואי הנוכחי לבין המצב שהיה צפוי לו הטיפול היה ניתן בזמן.  

⚠️זהירות, מוקש!⚠️ אל תחתמו על מסמכי "וויתור" או "הסדר" מול המוסד הרפואי מיד לאחר האירוע, גם אם מציעים לכם "פיצוי מהיר" או הנחה בטיפולים עתידיים. לעיתים קרובות, היקף הנזק ללב מתברר רק לאחר חודשים של שיקום, וכל חתימה מוקדמת עלולה לפגוע בזכויותיכם לקבלת פיצוי הולם בעתיד.

צעדים מעשיים לאחר גילוי הטעות

אם אתם או יקירכם שוחררתם הביתה ועברתם לאחר מכן אירוע לבבי בבית או נאלצתם לחזור לבית החולים במצב קשה יותר, ישנה חשיבות עצומה לפעולות שתבצעו כעת. המערכת הרפואית מתעדת את הדברים מנקודת מבטה, ועליכם לדאוג לתיעוד מנקודת מבטכם כדי להגן על האמת שלכם.

1. איסוף מלא של התיק הרפואי - פנו לבית החולים ולקופת החולים ובקשו את כל הרשומות, כולל תרשימי האק"ג המקוריים (ולא רק הפענוח הכתוב), תוצאות מעבדה מלאות וגיליון חדר המיון. תהליך איסוף התיק הרפואי הוא השלב הראשון והקריטי ביותר בבניית התמונה המלאה.
2. תיעוד כרונולוגי אישי - כתבו לעצמכם בפירוט רב ככל הניתן את השתלשלות העניינים: מתי הגעתם, למי פניתם, מה בדיוק אמרתם לרופא, ומה נאמר לכם בתגובה. זיכרון של פרטים קטנים כמו "האחות אמרה לי להפסיק להתלונן" יכול להיות משמעותי.
3. שמירת קבלות והוצאות - החל מנסיעות, דרך עזרה בבית ועד לתרופות שרכשתם. כל אלו הם חלק מהנזק הכספי שנגרם לכם.
4. בדיקת זכויות בביטוח לאומי - במקביל לבחינת הליך נזיקי, ייתכן שמגיעות לכם זכויות במוסד לביטוח לאומי בעקבות הפגיעה בתפקוד הלבבי.

הקפדה על ביצוע שלבים אלו בסדר מופתי תאפשר לעורך הדין ולמומחה הרפואי להעריך את סיכויי התביעה בצורה המדויקת והמהימנה ביותר.  

ההשלכות של אבחון מאוחר על העתיד

הכעס על השחרור השגוי הוא מוצדק ומובן, אך מעבר לתחושת העלבון, יש כאן עניין של נזק ביולוגי מדיד. אבחון שגוי של התקף לב מונע מהמטופל לקבל את הטיפול הקריטי של "פתיחת העורק" (צנתור דחוף) בתוך חלון הזמנים היעיל. ככל שחולף הזמן והעורק נשאר חסום, חלקים נרחבים יותר משריר הלב מתים (עוברים נמק) ואינם משתקמים.
המשמעות של אבחון מאוחר היא לעיתים ההבדל בין חיים רגילים ופעילים לבין חיים עם אי ספיקת לב כרונית, מגבלות פיזיות קשות ותלות בתרופות ובטיפולים לשארית החיים.  במקרים כאלו, הפיצוי הכספי אינו "פרס", אלא אמצעי הכרחי כדי לממן את העזרה הרפואית, הסיעודית והכלכלית שתזדקקו לה בעקבות הירידה ביכולת התפקוד. בתביעות אלו נלקחים בחשבון ראשי נזק כמו כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, ואובדן כושר השתכרות. במקרים שבהם אתם מרגישים שמשהו בהתנהלות לא היה תקין, שהתלונות שלכם נהדפו בקלות דעת או שהבדיקות בוצעו בחופזה, אל תישארו עם התחושה הזו לבד. בדיקה מקצועית של המקרה יכולה להוביל לא רק לפיצוי שיסייע לכם בשיקום חייכם, אלא גם למנוע את המקרה הבא ולחייב את המערכת להקפיד יותר על הנהלים מציליי החיים.