עמותת סינגור קהילתי | פעילות קהילתית | תוכנית ויסקונסין

גני ילדים לאוכלוסייה הערבית

אחד הנושאים הקהילתיים הראשונים שעלו במסגרת פעילות הסניף החדש של העמותה בלוד, הוא נושא החינוך הערבי. הסוגיה הראשונית שעלתה בנושא, היא מחסור בגני ילדים לילדים ערבים בגילאי טרום חובה. זאת, למרות צו הרחבת חינוך חובה לגילאי 3-5 בעיר לוד, הנמצא בתוקף משנת 1999. לפי צו זה על הרשות העירונית לספק כיתות גן בהתאם לצורך לכל הילדים בגילאים אלה, ולשם כך היא מקבלת תקציב ייחודי ממשרד החינוך.

עם פתיחת הסניף, תושבים מהמגזר הערבי בלוד פנו אלינו בעקבות אפליה שניתקלו בה בהקצאת כיתות לימוד גן לילדיהם. זכותם של כ- 600 ילדים לא מומשה, ולא ניתנה להם הקצאה לגנים. מאחר ומחסור בגני ילדים לאוכלוסייה הערבית מצביע על אפליה ברורה, הוחלט כי זו תהיה ההתערבות הקהילתית הראשונה בה יעסוק הסניף.

כתוצאה מפעילות העמותה שכללה איסוף מידע, דוכני הסברה, החתמת עצומה ופנייה לגורמים ממסדיים, אפשרה עיריית לוד לעמותות לפתוח 8 כיתות גן נוספות לילדים ערבים. הכיתות שנפתחו נמצאות במרכז העיר לוד, ואנו ממשיכים לפעול לפתיחה של כיתות נוספות באזור שכונת הרכבת בעיר. פעילות זו חשפה בפנינו בעיות נוספות רבות הנוגעות לחינוך הערבי בעיר, והובילה להקמתה של קבוצת פעילים לנושא.

הקבוצה הוקמה בתום תהליך של מספר חודשים שכלל פגישות עם תושבים ואנשי מקצוע רבים בעיר. בשלב הראשון, קיימה הקבוצה מיפוי של כל הצרכים והבעיות בתחום החינוך הערבי בעיר. על מנת להגיע להבנה מעמיקה יותר של הבעיות, הקבוצה יצרה שאלון למיפוי צרכים בקרב כל מוסדות החינוך הערבים בעיר. נושא נוסף אותו החליטה הקבוצה לקדם הוא החלת מפעל ההזנה של ילדי הגנים ביום לימודים ארוך גם בגני הילדים הערבים. באופן רשמי מוחל כיום מפעל ההזנה גם על גנים ערבים, אך בפועל בגנים בהם פחות מ- 75% מההורים משלמים עליו הוא לא מתקיים.

בשנת 2007 הקבוצה מנתה כחמישה עשר חברים ונפגשה אחת לשבוע, ועסקה בנושאים שונים ביניהם גן בשכונת הרכבת ותזונה בגני הילדים. הקבוצה הצליחה להביא לרישום של כל הילדים לגנים, במועדים המיועדים, למרות שטענו במחלקת הגנים שאין להם מקום. כמו כן הקבוצה דאגה לעובדת דוברת ערבית לקבלת הקהל במחלקה. יש לציין שבזמן הרישום לגני הילדים בשנת 2007 נתקלה האוכלוסייה הערבית בקשיים ברישום וביחס מחפיר של עובדות מחלקת הגנים. עקב כך הקבוצה החליטה לעתור לבג"צ אך בסופו של דבר לא מימשה עתירה זו.

בשנים 2008-9 פעלנו נגד התניית רישום לגנים בתשלומים שונים כולל ארנונה וחובות לעירייה וכן בנושא גביית תשלומים מוקדמת בניגוד לחוק.

חינוך בקרב יוצאי אתיופיה

דרך מקרים המגיעים אלינו לאורך השנה לחנות הזכויות עולה כי קיימת אי הבנה מתמשכת בין מינהל החינוך לבין הקהילה האתיופית אשר מביא להתנגשויות ולחוסר יכולת להידבר.

בקרב האוכלוסייה האתיופית יש אי הבנה של מערכת החינוך הישראלית, האופן שבו מתקבלות החלטות ,אין היכרות עם מושגים בסיסיים, אין הבנה של השפה, המידע לא עובר ולא מובן.

המערכת לא עושה שום מאמץ לייצר הבנה, להתייחס בכבוד לאוכלוסייה ולמנוע את ההסללה האוטומטית לחינוך המיוחד.

מטרות פעילותנו:

לייצר דיאלוג טוב יותר בין מינהל החינוך לבין הקהילה האתיופית
לדרוש ממינהל החינוך להיערך באופן כזה שחלק מהבעיות יימנעו מראש
ללחוץ על מינהל החינוך לייצר מסגרות תומכות אינטנסיביות יותר ומותאמות לקהילה אשר ימנעו ריבוי הפניות לחינוך מיוחד
לערוך פעולה מקדימה אשר תקטין חיכוכים באמצעות סיפוק מידע לקהילה בנוגע למערכת החינוך הישראלית והכנה מוקדמת של המופנים לחנוך מיוחד לגבי התהליך בו ייקחו חלק.