advocacy
המתנדבים שלנו
החברים הפועלים במסגרת חנויות הזכויות, ההתארגנויות הקהילתיות, קואופרטיבי המזון הקהילתיים וועדות ההיגוי וההנהלה, הם לב ליבה של העשייה בסינגור קהילתי, המנוע שלה וכוחה. הם פועלים במסירות והתמדה, עם חזון וברק בעיניים, ויחד מצליחים להביא את השינוי ולהפוך את החברה שלנו לצודקת, סולידארית ומעורבת יותר.
 "אני אוהבת להיות פה, זה הבית השני שלי. אני באה כמו שאדם בא לבית שלו- מחייבת את עצמי לעשות הכל. סינגור זה מקום שעוזר לאנשים, נותן תשומת לב לאנשים. בשביל אנשים חלשים סינגור קהילתי הוא גב". (מרינה ברזילי, מתנדבת מעל 11 שנים בסניף באר שבע. הייתה שותפה לקידום חוק הדיור הציבורי, וכיום פעילה בקבוצת ח"צ, בצוות המנהל של הקואופרטיב וחברה בוועדת ההיגוי).
"הגעתי לסינגור קהילתי בגלל שרציתי הגנה, אם קורה לי משהו בתוכנית ויסקונסין, שתהיה לי הדרכה מה לעשות אם הם פוגעים בזכויות. סינגור עושים הרבה דברים, למשל פתחו קואופרטיב בגילה- קרוב לבית שלי. אני רוצה להיות פעיל בעוד דברים, כדי שאוכל לעזור לאנשים שסובלים מאותה בעיה". (ג'וזף מוזס, פעיל בפרויקט עם יד על הלב).
 "סינגור קהילתי היא עמותה שעוזרת לאזרח, מדריכה אותו, הוא מקבל אינפורמציה על מה שמתרחש בשכונה והוא מוזן מכך. יש פה אנשים מגוונים, מה שטוב זה שהם מתחברים. יש פה מגע אנושי" (נורית פרבור, חברה מעל 6 שנים בקואופרטיב המזון בקטמונים בירושלים).

"בסינגור הרגשתי שקיבלתי עזרה מתאימה, והחלטתי להמשיך הלאה ולעזור לאנשים שיקבלו את אותה הרגשה שאני קיבלתי. האנשים שמתנדבים פה מרגישים את הכאב של האנשים, מתנדבים מכל הלב. סינגור הוא מקום שמדליק אור לאנשים, מראה להם את הדרך". (איברהים עויידה, פעיל  בפרויקט עם יד על הלב).

 

"סינגור קהילתי זה מקום שאני מתאווררת בו. זה לא רק לעזור לאנשים, זה גם בשבילי. זה שינוי אווירה, לימוד עברית, לימוד כתיבה... למדתי הרבה לחיים". (בלה מרקוס, מתנדבת מעל 8 שנים בחנות הזכויות בבאר שבע).
"הגעתי לסינגור והיה פה צוות מתנדבים מאוד נחמד. היום סינגור זה חלק מהחיים שלי. אני מתנדבת בקבלת קהל ולפעמים בקליניקה המשפטית". (מרינה סופיארוב, מתנדבת מעל ל 13 שנים בחנות הזכויות בבאר שבע).
"כשבסינגור קהילתי מתחילים לעבוד על משהו ממשיכים איתו, מתעקשים ובסוף זה עוזר. סינגור קהילתי הוא קהילתי- מתעניין בהכל". (ג'ומעה סגיירה, מתנדב מעל שנתיים לקידום זכויות בקהילה הבדואית).
"נכנסתי לעזור למישהי בתרגום ומנהלת חנות הזכויות הזמינה אותי להתנדב. אני אוהבת את האווירה, אני עוזרת לאנשים, לומדת עברית וחוקים. זה עוזר לי בשאר תחומי החיים. לפעמים אנשים באים ואומרים – עזרת לי, וזה טוב. כולנו חברים כאן". (אמיליה צ'רבצקי, מתנדבת מעל ל 11 שנים בחנות הזכויות בבאר שבע).
"הייתי אצל חברים שאמרו לי שכדאי לי לבוא. התחלתי לבוא ונשארתי. התחנכתי בקיבוץ ואני אוהב לעזור. היחס של אנשים פה משפיע. בשבילי להיות פה זה יסוד, כדאי לבוא לכאן כי אין הפסד, אלא להיפך". (שלמה משיח, חבר מעל ל 5 שנים בקואופרטיב קריית מנחם בירושלים).
"הופיע פרסום בעיתון של השכונה, עברתי פה ונכנסתי. שאלתי מה המקום הזה, והסבירו לי. הקואופרטיב מתחדש, כל הזמן מוסיפים מוצרים. נחמד פה, אני מרגישה פה כמו בבית. יש פה חמימות, יחס, צחוק, נעים לבוא לפה". (רותי ועקנין, חברה בקואופרטיב גילה מאז הקמתו).
"אנשי סינגור קהילתי עודדו אותי רבות במאבקי האישי לקבלת זכויותיי כחד הורית מול הביטוח הלאומי. מתוך הקשר איתם הבנתי שהבעיה שלי היא בעיה של נשים נוספות. היום, אחרי שהשגתי את מלוא זכויותיי המצפון שלי שקט, אני ממשיכה לפעול למען אחרות בקבוצה". (אמנה אלעביד, פעילה מעל 9 שנים בקבוצת האמהות הבדואיות החד הוריות).
"מסינגור קהילתי הקישו אצלי בדלת, באו אלי הביתה. אולי הפסדתי כוס קפה ועוגה שהגשתי, אבל הרווחתי משם התנדבות לשנים ארוכות ואני שמח מכך. סינגור קהילתי הוא מוסד חברתי יעיל שעוזר ומסייע ונותן לקהילה מהרצון שלו ויותר ממה שהוא יכול". (הרצל בוקובזה, חבר מעל 5 שנים בצוות המנהל של קואופרטיב באר שבע).
"התחלתי בתור קופאית, ובהמשך הציעו לי להצטרף לצוות המנהל. אני חושבת שנולדתי להיות כל הזמן בקהילה. סביבי כל הזמן אנשים, אני תמיד מעורבת במשהו. בקואופרטיב, מישהו צריך להפעיל אותו, להיות אחראי על מה שקורה פה. אנחנו כל הזמן חושבים איך לעשות יותר טוב. הקואופרטיב נותן לי תחושה של שייכות למשהו, שאני חיה, שאני לא רק בבית עם הילדים. אני מאושרת שאני פה, כשאני פה אני פורחת". (לאה דורפמן, חברה מעל 3 שנים בקואופרטיב קריית מנחם, וכיום חברת צוות מנהל בקואופרטיב).
"במהלך הזמן התחזק הקשר עם סינגור קהילתי, בעקבות הסכמת הארגון לפעול ביחד איתנו להגיע לפתרונות לבעיה מספר אחת בישובים- מצוקת המים. הגענו למסקנה כי חייבים להתארגן ביחד כדי לקדם את חיבור הישובים למים. יש לנו היום תקווה רבה שנצליח במאבק". (חאג' עואד אבו עודה, פעיל מעל 4 שנים וחבר הקואליציה לקידום הזכות למים)
"בהתחלה הרגשתי 'כשל העצמה'. היה לי קשה להרים טלפונים, לכתוב מכתבים. קיבלתי העצמה מהמקום הזה. היום דברים הולכים לי בקלות. יש לי את הכלים והידע, אני מכירה מקומות, מכירה את כל המערכת, אני יודעת לאן להפנות כל אדם". (ירדנה זאדה, מתנדבת מעל 13 שנים בחנות הזכויות בירושלים).
"סינגור קהילתי הוא גג, שאם יש שאלה אני יכולה לגשת ולקבל תשובה או הכוונה לאן לגשת. הקבוצה היא חלק מהגאווה שלי להיות תושבת קטמונים. מאוד מתחבר לראייה שלי שאמנות צריכה לעזור לאנשים להתעלות". (פרלי ליאורה לנדסמן, חברה מעל 3 שנים בקבוצת האמנים ובקואופרטיב המזון בקטמונים).
"סינגור קהילתי הגשים לי חלום של התחברות לקבוצה של אמנים, שלא הייתה מתקיימת אחרת. בקבוצה יש אפשרות להחלפת חוויות מעבר לקבוצה, הקשורות ליום יום ולעבודה". (אנריקו אטאס, חבר מעל 3 שנים בקבוצת האמנים)
"לאחר ההיכרות עם סינגור התחזק הקשר, והגענו למסקנה כי די סבלנו בצל חיים ללא מים והגיעה העת לשנות משהו בתנאים שלנו. הגענו למסקנה כי חייבים להתארגן ולפעול למען עצמנו. אם לא נפעל למען עצמנו אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומנו. אנחנו נמשיך לפעול עד הסוף בכל האמצעים החוקיים כדי להשיג את זכותנו הבסיסית- חיבור למים לכולם". (עיד אבו זר, פעיל מעל 4 שנים כנציג קבוצת מים לקידום הזכות למים)
"כשאני מתנדבת בחנות הזכויות ועוזרת לאנשים להבין מהן זכויותיהם אני לומדת לעמוד על הזכויות שלי" (רנא אבו שהאב, מתנדבת בחנות הזכויות בלוד מאז פתיחתה)
"סינגור קהילתי עשה לי טוב, למדתי בו הרבה דברים. לסינגור אכפת מהמתנדבים שלו. כמו שאומרים המקורות- 'לשמוע ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים' ". (משה חסון, פעיל מעל 6 שנים בקבוצת ח"צ ובקואופרטיב המזון בבאר שבע).
"סינגור קהילתי הוא מקום שנותן לי כלים לעזור לאחרים וזה גם עוזר לי. התחלתי כמתנדבת, עליתי לוועדת היגוי ובהמשך להנהלה. כשחתמתי על טופס חברות בעמותה הרגשתי יותר מעורבות, הרגשתי אחראית יותר, שותפה, הבנתי שעכשיו אצטרך לחשוב על איך לעזור יותר". (נעמי נפתלי, מתנדבת מעל 11 שנים בחנות הזכויות בירושלים, חברת וועדת היגוי והנהלה).
"סינגור קהילתי היא אחת העמותות הבודדות שהחזיקה מעמד פה, ונותנת שירות טוב לציבור בביר הדאג'. כל חודש מגיעות לפה כשתי עמותות, ואף אחת מהן לא נשארת. לסינגור יש תוצאות טובות מאוד- להרבה אנשים נפתרו בעיות סוציאליות בזכותה". (עיד גדיפי, מתנדב מעל 4 שנים לקידום החינוך בביר הדאג').
"הקואופרטיב הוא כייף. מרגישים שכולם ביחד- יש גיבוש. פותחים את הלב, את הנשמה, אחד עם השני מדברים על בעיות אם יש ועל דברים טובים. המקום הוא בפירוש הבית השני שלי. בימים שפתוח, הגעתי מהעבודה ישר לכאן, זה כמו מגנט". (אנט יצחק, חברה מעל 5 שנים בקואופרטיב המזון בקטמונים בירושלים, וחברה בצוות המנהל של הקואופרטיב).
"כשאני באה לפה אני מרגישה שעשיתי משהו, יש לי סיפוק גדול מכך. לאימא שלי, הודעתי שבימים שלישי ורביעי, אני לא מגיעה, אני עסוקה. חשוב לי לבוא לפחות פעם בשבוע שארגיש שאני תורמת משהו לקהילה, ולא רק בצד של הדברים. הקואופרטיב הוא כמו משפחה. אפשר לבוא לדבר לשתות. יש אל למי לפנות בכל מיני בעיות. אני נהנית לצאת מהבית, ואוהבת מאוד את האווירה בקואופרטיב". (אסתר זגורי, חברה מעל שנתיים בצוות המנהל של קואופרטיב קריית גת)
 
"אני מתנדבת מאז ומתמיד, ואוהבת לעזור לאחרים. בסינגור אני עוזרת לאלה שלא יכולים לדבר, מפחדים לדבר... כשעוזרים ורואים את החיוך על פניהם זה משמח אותי גם". (מנאל מימה, מתנדבת בחנות הזכויות בלוד מאז פתיחתה).
"אני מאמין שסינגור יעזור לי לקבל לפחות חלק מהזכויות שמגיעות לי. אני לא מבקש את כל היד, מספיקה לי אצבע. כל מה שאני מבקש זה מים. לא אדמה, לא משהו פוליטי- מים לשתות, מים תקניים מבחינת בריאות. לא מים לשחות, לא מים לחקלאות- פשוט לשתות". (סולימן אבו עייש, מתנדב מעל 3 שנים בקבוצה לקידום הזכות למים, וחבר וועדת היגוי של פרויקט זכויות בקהילה הבדואית).
"אני לא עובדת כרגע, והחלטתי יום בשבוע לתרום מעצמי כדי לעזור לאחרים. בסינגור אנחנו עושים הרבה לקהילה. אנחנו מנחים, מלווים, מראים לאנשים את הדרך, דברים שהם לא יודעים, איך לפנות, איך למלא טופס, איך להתקשר..." (בת שבע יונה, מתנדבת בחנות הזכויות בלוד מאז פתיחתה).
"אני נמצא הרבה שעות בקואופרטיב, בשבילי זו גאווה גדולה לראות שהגענו לאן שהגענו תוך שלושה חודשים. אני מסתכל על הסחורה, על המגוון, על כמות החברים ומתמלא סיפוק. אנחנו משקיעים הרבה עבודה כדי להגיע לשלב הזה, וזה הפך לחלק ממני. אני נמצא כאן הרבה שעות. בתוך הצוות המנהל יש לי חברים, שעצם המפגש איתם הופך טוב ונעים והוא חשוב גם חוץ מהתפעול של הקואופרטיב". (אברהם ריכטמן, חבר מעל שנתיים בצוות המנהל של קואופרטיב קריית גת).
"סינגור קהילתי הגיעו אלי בשלב שכבר לא הסכמתי לפתוח את הדלת לאף גוף ממסדי. בסופו של דבר, הם הצליחו לשכנע אותי בכל זאת לפתוח, ועזרו לי לממש את זכותי לטובת החינוך של הילדה שלי. המשכתי לפעול כי ראיתי בזה כייף לעזור לאנשים כמוני- לתת להם לנשום, לקבל את הזכויות שלהם. בהתחלת הדרך לא האמנתי שיש מקום כזה, אף גוף לא עזר לי קודם. בשלבים הראשונים של הקמת העמותה לא האמנתי שנצליח, קיוויתי ורציתי להציל אנשים כמו שעזרו לי, אבל היה לי קשה להאמין שנצליח. היום, אני מרגישה שאני שייכת למשהו, כייף לי לפעול בעמותה. כיושבת ראש העמותה אני מרגישה אחריות, אני צריכה לקבל יותר מידע על כל דבר, כדי להחליט החלטות נכונות. אני מקווה שנצליח להכניס את מה שאנחנו עושים למשרדים הממשלתיים- שאנשים שיגיעו למשרד ממשלתי יקבלו את אותו יחס שאנחנו נותנים בעמותה- שירות טוב, נעימות, רצון לעזור באמת. שהמשרדים יבינו שאם מגיע אליהם מישהו, יושב מולם בן אדם, שמגיע לו יחס טוב". (ז'קלין ברוך, המתנדבת הראשונה של העמותה, מתנדבת בה מעל 15 שנים, ויו"ר העמותה לשעבר)

G חזרה ל"אודות העמותה"

 
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy
  • Community Advocacy