מאז הוקמה ב- 1993 בשכונת קטמון שבירושלים, פועלת עמותת סינגור קהילתי לקידום ומימוש זכויות חברתיות, לצמצום פערים, וליצירת סולידריות קהילתית בשכונות מצוקה, תוך חיזוק הפרט והקהילה. העמותה פועלת היום בשלושה סניפים מרכזיים בירושלים, באר-שבע ולוד .

עמותת סינגור קהילתי פועלת על קו התפר המחבר בין זכויות חברתיות, העצמה פרטנית וקהילתית ושינוי חברתי. העמותה פועלת במקומות המורכבים בהם פעילות למימוש זכות חברתית עשויה לתרום ותורמת להעצמה אישית, ובמקומות בהם פעילות למימוש זכות חברתית יכולה להוביל ומובילה לשינוי חברתי- מדיניותי.

העמותה היא ארגון לשינוי חברתי, המושתת על שותפות בחזון חברתי ועשייה חברתית של מתנדבים, פעילים ואנשי מקצוע, המכוון להבטחה וקידום זכויות חברתיות וכלכליות, והמניע בניית תהליכים של השתתפות אזרחית פעילה ומשפיעה למען החברה. בבסיס פעילותו פועל הארגון לקידום מודעות לזכויות חברתיות וכלכליות, מימוש הזכויות ואף קידומן והרחבתן.

ההנחה העומדת בבסיס הארגון היא שלכל אדם החי בחברה דמוקרטית יש זכויות. זכויות המאפשרות לו חופש בחירה, חופש ביטוי, ויכולת השפעה- בהיבט האזרחי, וזכויות לקיום בכבוד- בהיבט האנושי.

פעילות העמותה מתבצעת בשכונות ובאזורים שתושביהן סובלים מקשיים חברתיים וכלכליים, תושבים שבשל שגרת הקיום הקשה, זיקתם לזיהוי ולהשגת הזכויות המגיעות להם בדין- נחלשת. מתוך אמונה שידע הוא כוח, העמותה מסייעת בהנגשת מידע לגבי זכויות חברתיות ואזרחיות והאמצעים למימושן, ובנתינת כלים להתארגנות עצמאית.

עמותת סינגור קהילתי פועלת עם התושבים לשינוי מדיניות. הפעילות אל מול מקבלי החלטות נעשית באמצעות כלים משפטיים, שדולה פרלמנטרית ופעולות מחאה. כך למשל, הייתה העמותה שותפה פעילה בקידום חוק הדיור הציבורי.

פעילות למיצוי זכויות ברמת הפרט - הפעלת חנויות זכויות בלב שכונת הקטמונים בירושלים, בשכונה ד' בבאר שבע, ובעיר לוד. חנויות הזכויות מופעלות על ידי מתנדבים בגיבוי אנשי מקצוע, וניתן בהן מידע, ייעוץ וסינגור אזרחי ומשפטי לאזרחים המתקשים לממש את זכויותיהם. העמותה מסייעת בהתנהלות מול רשויות, אשר אינן מקיימות את חובותיהן כלפי האזרח, או אינן עושות זאת ביעילות הראויה, בנוסף, משמשות חנויות הזכויות ככלי להעצמת הצרכנים והמתנדבים, ולאיתור נושאים משותפים שלטובת קידומם ניתן לפעול ברמה הקהילתית.

התפתחות תחום פיתוח כלכלה חברתית בעמותה - בשנים האחרונות, לאור ההחמרה המתמשכת במצב מדיניות הרווחה בישראל, אשר משנה את תמונת המצב של הסביבה בה פועלת העמותה, נוסף נדבך נוסף של עשייה בעמותה. כתחילת תהליך ההגנה על הזכויות הכלכליות, ומתוך רצון ליצור דיון ציבורי בקשר שבין כלכלה וחברה, יזמנו פעילויות לפיתוח כלכלי קהילתי. תחום זה כולל הקמה של חמישה קואופרטיבים קהילתיים של מזון, המבטאים את מימוש "זכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו… הזכות להיות מוגן מפני רעב" (אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות).

התחום פותח מתוך ניסיון להתמודד באופן עמוק עם מהות הזכויות הכלכליות כתפיסת עולם בפני עצמה, המנסה להתמודד אחרת עם הכלכלה הקיימת. בעוד שהכלכלה הקיימת מושתתת על שאיפה ופעילות למיקסום רווחים, הכלכלה האחרת- הכלכלה החברתית, שואפת להשתמש בשיטות כלכליות לצורך הגשמת מטרות חברתיות. התוכניות שפיתחה העמותה בתחום, מהוות מודל ודוגמה לכלכלה חברתית. קואופרטיב המזון כדוגמה הוא פעילות עסקית כלכלית לכל דבר המשלבת קנייה, מכירה ותוצרים, אך כאשר מוסר ממנו מרכיב מטרת הרווח- מיקסום הרווחים, הוא מהווה דרך ליצירת שינוי חברתי- להגברת סולידריות וקהילתיות ולהשארת המשאבים הכלכליים בתוך הקהילה ולמענה. בעתיד, השאיפה היא לחבר את הכוחות הכלכליים המשותפים למען פעילות לשינוי מדיניות כלכלית. בנוסף, תוכניות אלה מצליחות לתת מענה מכבד ושורשי להחמרה במצב הכלכלי של הקהילה בה פועלת העמותה.

פעילות לעיגון והרחבת זכויות ברמת הקהילה - יזום ותמיכה בפעילות בתוך הקהילות, תוך שיתוף מלא של התושבים בארגון ובניהול הנושאים המשמעותיים לחייהם ולזכויותיהם. מאות תושבים בירושלים, בבאר שבע ובלוד מפעילים ומנהלים פרויקטים שמרכזת העמותה- פרויקטים בעלי השפעה משמעותית על תנאי החיים שלהם. למשל, ארגון עירוני של דיירי הדיור הציבורי בירושלים- שפעיליו נאבקים לשיפור מצבו וזמינותו של הדיור הציבורי בישראל, או ארגון נשים חד הוריות בדואיות שנאבקות להכרת הממסד.