בית / רשלנות רפואית בלידה / שאריות שליה – האם זו רשלנות בלידה?
הפרדות שיליה

שאריות שליה – האם זו רשלנות בלידה?

חשיבותה של השלייה

השלייה ממוקמת ברחם האם וצמודה לדופן הפנימית שלו. למעשה, שלייה היא מערכת משוכללת של כלי דם, המתפתחת ברחם יחד עם העובר ומחוברת אליו באמצעות חבל התבור. חבל התבור יוצא מהשלייה ישירות לעובר וכך, מזינה האם את העובר במשך חודשי ההיריון. מעבר "למזון" הנדרש לעובר ואשר עובר אליו דרך חבל התבור, גם החמצן מועבר מהאם לעובר דרך חבל התבור. מהרגע שבו יצא היילוד לאוויר העולם, השלייה סיימה את תפקידה והוא מסוגל לצרוך מזון וחמצן בכוחות עצמו.

 

כיצד נפרדת השלייה מרחם האם?

בגוף האשה קיימים הורמונים שתפקידם לגרום לרחם להתכווץ שוב ושוב, עד להתנתקות השלייה מדופן הרחם. לאחר הניתוק, אמורה השלייה להיפלט החוצה. במידה והתהליך, המתרחש באופן טבעי, לא קרה והשלייה לא נפלטה החוצה, אזי שהיולדת עלולה לסבול מסיבוכים קשים ואף למות במהלך הלידה.

מצבים שבהם השלייה לא נפלטת בשלמותה מתרחשים כאשר שאריות ממנה נשארות צמודות לדופן הרחם, לרוב במקרים של לידה קיסרית והפסקת הריון מתוכננת אבל גם בלידה וגינאלית. בלידה טבעית הרופאים יפעלו ל"עזור" ליציאת השלייה על ידי משיכת חבל הטבור. פעולה זו אכן יכולה לסייע להתנתקותה מהרחם.

 

הפרדות שלייה בלידה לא טבעית

מאחר ולידות לא טבעיות דוגמת ניתוח קיסרי והפלה מלאכותית, מאופיינות יותר במצבים אלו, הרי שהצוות הרפואי חייב להקפיד שבעתיים על הוצאת השלייה במלואה. על פי הנתונים הקיימים, עולה כי בישראל קיימת שכיחות גבוהה ביותר של בעיות התנתקות השלייה מהרחם בהפלות וכי מדובר ב-1-2 אחוזים מכלל ההפלות. חשוב לציין כי קיימים סימנים מוקדמים למצבים כאמור וכן, סימנים המופיעים בזמן ההפלה, למשל דימומים לא סדירים או חריגים, קרישי דם, חום, כאבים ועוד.  לאחר ההיריון והלידה, במקרה ונשארו שאריות שלייה ברחם, יכולים להופיע סימנים של ירידה בדימום הווסת ויכול להיות גם ששאריות שלייה יישארו ולא יופיעו כל סימפטומים, במיוחד במקרים של לידה טבעית. במקרה ומופיעים סימפטומים, יש לגשת לביצוע בדיקות רפואיות.

 

איך מוודאים שהשלייה יצאה?

ראשית, הצוות הרפואי מבצע בדיקה של השלייה עצמה בכדי לראות האם היא שלמה או שחלקים ממנה חסרים. בדיקות נוספות שניתן לבצע, הן בדיקה ידנית ובדיקת אולטרסאונד, הנהוגות לרוב אחרי ניתוחים קיסריים והפלות. גם במקרים של סקירת רחם ידנית תקינה, ניתן להמשיך ולבצע בדיקת USS על מנת לוודא כי אכן לא נותרו שאריות. סוגיית ביצוע בדיקה כאמור, עולה לעיתים בתביעות רשלנות רפואית.  המעקב אחר השלייה נמשך גם לאחר השחרור מהאשפוז וחודש וחצי לאחר הלידה על היולדת לבצע בדיקת אולטרסאונד רחמית. במידה ויופיעו סימנים חריגים עוד בטרם הבדיקה, על היולדת להגיע לבדיקת אולטרסאונד מיידית.

כיצד שאריות שלייה ברחם מסכנות את האם?שיליה בהריון

הסכנות בהשארות שלייה ברחם יכולות להשפיע על בריאות היולדת וכן, על מצב פוריותה. כך למשל, סימנים של דימום ודלקות, יופיעו במקרה וקיימת שארית שלייה המפריעה לרחם להתכווץ ולחזור לגודלו הטבעי. במידה ולא מתבצע טיפול מיידי, הרחם עלול להישאר מצולק ולמנוע אפשרות להיכנס להריונות נוספים. כמו כן, מאחר ושאריות שלייה גורמות להפחתת הדימום הווסתי ואף להפסקתו, עלולים לחול קשיים בניסיונות להיכנס להיריון. מעבר לכך, מדובר בסכנה בריאותית שכן זיהום ברחם יכול להוביל לתסמונת אשרמן, קרי, חסימה של הרחם עקב הדבקות חוזרת בחלל הרחם. גם אם ניתן טיפול, ייתכן כי נגרם נזק לרירית הרחם והתוצאה עלולה להיות הפלות חוזרות. מקרים של רשלנות רפואית, יכולים להתרחש במצבים של שאריות שלייה ברחם, אשר לרוב מצריכים ביצוע גירדה וניקיון הרחם ועלולים לגרום לתסמונת האמורה.  נזק נפשי כתוצאה מכך, יכול להוות אף הוא, במקרים מסוימים, עילה לתביעה.

תביעות רשלנות רפואית

במסגרת תביעת רשלנות רפואית ייבחן גודל הנזק, כגון פגיעה בפריון ואז קיים סיכוי להיקפי פיצוי גבוהים יותר, כמו גם במידה ונגרם נזק נפשי. בכל מקרה, אם אחד מהשלבים או המצבים האמורים לעיל התרחש בקרב היולדת, אז יש לפנות לעורך דין מומחה לבדיקת היתכנות תביעה. מדובר בתחום מורכב במיוחד, המצריך טיפול של עורך דין מנוסה בתחום, אשר גם יכול לבחון קיומה של עילה להגשת תביעה.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

אפידורל בהריון

רשלנות רפואית במתן אפידורל

כיצד מתבצעת הרדמת אפידורל? מי לא מכירה את האפידורל? כל יולדת שמעה על הטכניקה המאפשרת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *











 

שלח
close-link