בית / רשלנות רפואית בלידה / הולדה בעוולה
לידה

הולדה בעוולה

רשלנות רפואית הגורמת להולדה בעוולה

מהי "הולדה בעוולה"? מושג זה מתייחס למצב שבו נולד יילוד עם מום או מוגבלות בעקבות לקות מולדת (כגון מחלות גנטיות, מומים מולדים, תסמונות או לקויות העוברות בתורשה), חשוב לציין שלידה כזו לא הייתה יכולה להתרחש אלא עם המוגבלות בכל מקרה.

מהי בעצם תביעת רשלנות רפואית עקב הולדה בעוולה?

תובענה בגין הולדה בעוולה מתייחסת למקרים בהם מגישים תביעה כנגד רופא מטפל. רופא, אשר עקב רשלנותו והמלצותיו לא התקבלה ההחלטה על הפלת העובר בעת ההיריון וכתוצאה מכך נולד היילוד עם פגמים גנטיים או מומים.

לדעת חלקים גדולים באוכלוסייה נושא מעקב ההריון , מהימנות הבדיקות והחלטות בדבר ביצוע הפלות הוא תחום אפור, אך לא כך הדבר. רשלנות באבחון בכלל, ורשלנות באבחון טרום לידה בפרט (כל תהליך מעקב ההריון), נחשבות לרשלנות רפואית לכל דבר ועניין. רשלנות באבחון הנמנית בקטגוריות הניתן לתבוע בגינן, היא רשלנות באבחון מומים ופגמים גנטיים אשר לו היו מתגלים במועד, היו משמשים עילה להפסקת ההיריון.

תכנית מעקב ההריון וסדרת הבדיקות המומלצות לכל אישה היא מקיפה וקפדנית, אך למרות זאת ישנם מומים לא מעטים שלא מאובחנים במהלך ההיריון ולפניו וקיים מספר לא קטן של לידות שבית המשפט בישראל מוצא אותן תוצאה של רשלנות רפואית. הנזק אשר בעקבותיו המוסד הרפואי עלול להיתבע יהיה בדרך כלל עקב כך שלא השכיל להבחין במומים בהם היה אמור להבחין, או שלא הפנה את האם לבדיקות נדרשות או שלא הכיר את התוצאות של בדיקות אלה.

להוליד בעוולה

במה שונה "הולדה בעוולה" מ- "חיים בעוולה"

תביעת הולדה בעוולה היא תביעה של הוריי היילוד כנגד הרופא, ולעומתה תביעת חיים בעוולה היא תביעה של היילוד עצמו על כך שנולד עם מום או לקות בעקבות רשלנות רפואית. עד לא מכבר, הוכרה עילת התביעה של "חיים בעוולה" כעילה שונה מ"הולדה בעוולה".

 

שיקולים בעד ונגד תביעות של הולדה בעוולה

כיום  מוכר המושג של הולדה בעוולה אולם מעניין לבחון ברמה התיאורטית מהם השיקולים בעד ונגד ההלכה הזו.

השיקולים נגד קבלת התביעות הם רבים:

  1. הכרה בתביעה תגרור תביעות נגד ההורים שלא עשו די על מנת למנוע את ההולדה
  2. הערכת הנזק- משימה בלתי אפשרית
  3. על פי ההלכה אין כלל נזק
  4. אין לדבר על החיים עצמם במונחים של נזק
  5. הטלת אחריות תרתיע רופאים מלבצע את מלאכתם
  6. הטלת אחריות תמעיט יוזמה רפואית
  7. הטלת אחריות תגרום להצפת בתי המשפט
  8. אין לעובר "זכות להיוולד"
  9. הכרה בתביעה- הגבלה על זכות הילודה
  10. פתח לתביעות בעלות אופי של גזענות
  11. עניין סבוך הראוי להתירו למחוקק

 

השיקולים בעד קבלת התביעות של הולדה בעוולה

  1. קיומו של נזק מוכר- הנזק הינו חלק מהעילה
  2. איזון הוגן בין המעוול לבין הנפגע- שלא יצא החוטא נשכר
  3. חוסר הומוגניות העדר התאמה בין תביעות ההורים לבין תביעת הילוד- בולט במקרים של מומים קשים
  4. פיזור הנזק- עזרה או צדקה
  5. הסתמכות, הצלה ויחסים מיוחדים
  6. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

אחד משיקולי המדיניות הבולטים שהועלו על ידי המתנגדים להטלת אחריות בגין חיים בעוולה נוגע להרחבה אפשרית (ואולי גם בלתי-נמנעת) של חוג הנתבעים. הטענה היא בעלת שני נדבכים, הבנויים זה על זה. ברובד הראשון טוענים המתנגדים כי לא יהא זה צודק להטיל אחריות בגין חיים בעוולה על אדם זר אם אין מטילים אחריות בגין "הולדה בעוולה" על ההורים, כאשר הם מחליטים להביא לעולם ילד בעל מום

 

ייעוץ גנטי רשלני והולדה בעוולה

כפי שהוזכר, בבסיס תובענות אלה, נמצאת הטענה כי אילו לא התרשל הצוות הרפואי, אזי היו בני הזוג מקבלים החלטה שלא להביא את הילד לעולם.

הנושא שונה באופיו מתביעות רשלנות רפואית מעולמות אחרים, שכן במקרים כאלה לא נטען שרשלנות רפואית היא זו שהובילה לפגם המולד, כי אם מתן מידע חסר או שגוי בדבר מצבה של היולדת או העובר לא אפשר לקבל החלטה בדבר המשך ההריון והלידה, ולכן נולד הילד עם המום או הלקות מהם הוא סובל.

בדרך כלל, מועברות תביעות נזיקין בגין הולדה בעוולה הקשורות למתן ייעוץ גנטי הלוקה בחסר, באופן רשלני, לבני הזוג תוך כדי ההיריון או בשלבי התכנון שלו. הייעוץ הגנטי הינו תהליך שבו נמסר למבקשי חוות הדעת מידע על המחלות הגנטיות, אופיין, צורת ההורשה שלהן, השלכותיהן והסיכויים והסיכונים להישנותן במשפחה, כל זאת על מנת לסייע למבקשי חוות הדעת לקבל החלטה רפואית אישית באופן בלתי מעוות.

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי עלולה להתרחש באחד מהמצבים הבאים:

  • מתן ייעוץ גנטי מוטעה או לא שלם.
  • אי הפניה לייעוץ גנטי על ידי רופא מטפל לפני ההיריון או במהלכו, או אי הפניה להמשך בדיקות גנטיות רלוונטיות (בהתאם למוצא ההורים וההיסטוריה המשפחתית שלהם).
  • רשלנות באבחון תוצאות בדיקות גנטיות.
  • אי אבחון של הריון בסיכון לאור ממצאי בדיקות גנטיות, בצורה העלולה לגרום נזק לאישה ו/או לעובר במהלך ההיריון ולאחריו.

 

הולדה בעוולה

מי רשאי לתת ייעוץ גנטי?

במדינת ישראל, בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, מוסמך לתת ייעוץ גנטי רק אחד מהבאים: רופא גנטיקאי, גנטיקאי קליני, יועץ גנטי ורופא מומחה. לפי הגדרת החוק, יועץ גנטי הוא אדם בעל תואר מוסמך או גבוה ממנו בגנטיקה של האדם או בייעוץ גנטי, מאת מוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, או בעל תואר מחוץ לישראל שהוא שווה ערך, לפי קביעת המנהל בהתייעצות עם הועדה המייצגת לגנטיקה קלינית, לתואר המקביל בישראל.

למעשה, יועץ גנטי

הינו איש מקצוע בעל יכולת לספק מידע עדכני, עכשווי ומפורט למשפחות עם פרטים בעלי מומים מולדים או בעלי סיכון גבוה למחלות גנטיות שונות. חובתו של היועץ היא לחקור את ההיסטוריה והנטיות התורשתיות במשפחה, לזהות את צורת ההורשה ואת סיכויי חזרתן של מחלות גנטיות לדורות הבאים, בנוסף תפקידו לבאר לבני הזוג את הממצאים ואפשרויות הבדיקה והטיפול האפשריות העומדות לרשותן.

מה גובהו של הפיצוי הצפוי בתביעות הולדה בעוולה?

בסך הכל, בתוך תביעות רשלנות רפואית, התביעות הנפוצות והגדולות ביותר הן של ילדים פגועים וזאת מכמה סיבות – משום שהילד ככל הנראה לא יוכל לעבוד, הפיצוי צריך להיות תחליף למשכורת שאמור היה להשתכר כל חייו. יתרה מזו, הילד נדרש לטיפול סיעודי או אחר בעלות גבוהה לחודש במכפלת כל תוחלת החיים הצפויה לו. בנוסף, ברור שיינתן פיצוי משמעותי גם לכאב וסבל שנגרם ולכן מדובר במקרים רבים בתביעות שמגיעות למיליוני שקלים.

כמה עולה הגשת תביעה?

עורכי הדין בתחום זה נוהגים לגבות תשלום אך ורק בתנאי של הצלחה בתביעה ובאחוזים מגובה הפיצוי שיתקבל אצל התובע. מקובל פחות לגבות תשלום בגין דיונים ופגישות ייעוץ. אחת העלויות המרכזיות היא חוות הדעת הרפואית הנדרשת לקראת הגשת התביעה. זוהי חוות דעת מקצועית ויקרה, אך אותה משלמים רק לאחר שבדיקה מעמיקה העלתה שאכן מדובר ברשלנות ויש סיכוי גדול לקבלת פיצוי משמעותי.

מה מצריך ממני תהליך הגשת התביעה?

ראשית, יש לפנות לגורם המייצג. שנית, בחרו עו"ד שיוביל את כל פעולות הבדיקה, ריכוז המסמכים, הפניה לקבלת חוות דעת מומחה ולבסוף הגשת התביעה וניהולה. מצופה מעורך הדין לקחת אחריות על כלל הפעולות ההיקפיות ההכרחיות, בצורה שבה הוא מצמצם את העיסוק של המשפחה בהליך התביעה למינימום, ובכך הוא מאפשר להמשיך בשגרת החיים הטומנת בחובה מורכבויות נוספות במקרים אלה.

ילדים בני פחות מ7 שנים :

הוריהם זכאים לתבוע עד הגיע הילד לגיל 7.

ילדים בני יותר מ7 שנים (7+):

תאריך לידת הילד עד לתאריך 28.5.06 – ניתנה לילד עצמו הזדמנות אחרונה לתבוע בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 28.8.15 בלבד, בהתחשב בכך שתביעת הוריו התיישנה עוד לפני שנוי ההלכה או בסמיכות לאחריה (שנה), ללא שהיה זמן להתארגנות לתביעה. אם הילד לא תבע במועד הנ"ל- הוא איבד את זכותו לתבוע.

תאריך לידת הילד אחרי 28.5.06 – אבדה הזכות לתבוע, משום שתביעת הוריהם התיישנה למעלה משנה לאחר שהלכת המר שינתה את ההלכה, כך שהיה להורים די והותר זמן להתארגן לתביעה בזמן.

 

האם הרופא המטפל שלי חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית?

בד"כ תביעות רשלנות רפואית מוגשות כנגד המוסד הרפואי בית החולים, מכון האולטרסאונד או קופת החולים ואין אחריות אישית לרופא לטוב ולרע. הדבר שונה כשמדובר ברפואה פרטית – אז יתבע גם הרופא באופן אישי. בכל מקרה יש לזכור כי הרופאים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, כך שהפיצוי לא יצא מכיסו האישי של הרופא ואף לא יגרם לו נזק אחר.

 

ההלכה המשפטית בדבר הולדה בעוולה

לפני מספר שנים, בביה"ש היה נהוג להגיע להכרה בעוולת "חיים בעוולה" וגם ב- "הולדה בעוולה" כשתי קטגוריות נפרדות כאשר המשפט עסק בכל התביעות של רשלנות רפואית בהיריון ובלידה. למעשה חוק זה נקבע עקס פסק הדין הראשון שניתן בעניין בבית המשפט העליון בתיק זייצוב נגד כץ 518/82 והיוותה את אבן היסוד מעל 25 שנים שלאחרי.

בתקדים שנקבע בתיק ע"א 1326/07 בתאריך ה- 28/05/2012, נקבע בביה"מ העליון שאין עוד להכיר בתביעה של הילד בגין חיים בעוולה בצורה אצמעית. לכן, עילת הולדה בעוולה הורחבה בצורה משמעותית, ויחד איתה גם הורחבו הפיצויים לה זכאים ההורים במקרה של רשלנות רפואית אשר גרמה במישורין או בעקיפין להולדה בעוולה, בצורה כזו שיוכלה לענות על צרכיו של הילד בעל המום לשארית חייו.

 

 

למה נושא הגשת התביעה בהולדה בעוולה הפך לכה דחוף?

בעבר הלא רחוק, התאפשר להורי הילד להגיש תביעה לביהמ"ש ולדרוש פיצויים בשם הילד, בטענה ל"הולדה בעוולה", עד לגיל 25.

בתאריך ה- 28/05/2012, נקבע בביה"מ העליון שאין עוד להכיר בתביעה של הילד בגין חיים בעוולה בצורה אצמעית, כך שבעצם רק הורי הילד יוכלו לתבוע- למעשה, לא יתאפשר למשפחות שילדיהן הגיעו לגיל 7 ומעלה להגיש תביעה במקרה של הולדה בעוולה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

אפידורל בהריון

רשלנות רפואית במתן אפידורל

כיצד מתבצעת הרדמת אפידורל? מי לא מכירה את האפידורל? כל יולדת שמעה על הטכניקה המאפשרת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *